דוד קאופמן
המנורה בנויה מקנה מרכזי ושישה קנים היוצאים ממנו, שלושה לכל צד. בקריאה דרך משקפי הגוף ניתן לראות בה מפה: מרכז אחד שממנו מסתעפים כוחות סימטריים, בדומה למוח הבנוי משני חצאים, ציר אמצעי ואור המאיר את כולם. הסימטריה נתפסת כביטוי של בריאות, מתוך הזמנה ׳להאיר ולא לשרוף׳.
המנורה שבמקדש בנויה מקנה מרכזי ושישה קנים היוצאים ממנו, שלושה לכל צד. מי שמתבונן במבנה הזה מבעד למשקפי הגוף עשוי לראות בו מפה: מרכז אחד שממנו מסתעפים כוחות סימטריים. המוח עצמו בנוי כך — שני חצאים, ציר אמצעי, ואור אחד המאיר את כולם.
קנה מרכזי וענפים
בלב המנורה עומד הקנה האמצעי, וממנו יוצאים הענפים. כל אור בקצה נשען על המרכז ויונק ממנו. כך גם תפקוד הנפש: ריבוי הכוחות — מחשבה, רגש, דמיון, זיכרון — אינו פיזור אקראי אלא הסתעפות מציר מרכזי אחד. כשהמרכז יציב, הענפים מאירים יחד.
כשהמרכז מתערער, הענפים מתנגשים. אדם ׳מפוזר׳ אינו חסר כוחות אלא חסר ציר שמארגן אותם. מפת המנורה מציעה כי הריפוי אינו בהוספת אורות אלא בייצוב הקנה האמצעי שממנו הכל מסתעף.
סימטריה כבריאות
שלושה קנים מימין ושלושה משמאל מציירים איזון. בגוף, חוסר סימטריה הוא לעיתים סימן מוקדם למצוקה — צד שמושך, כוח שגובר על משנהו. המנורה מזכירה שהבריאות אינה בעוצמה של צד אחד אלא בשיווי המשקל בין הצדדים.
האיזון הזה אינו קיפאון. המנורה מאירה, היא פעילה, אך פעילותה מסודרת. כך גם נפש בריאה: לא שקטה מתוך חוסר תנועה, אלא מאוזנת מתוך ריבוי תנועות המתואמות סביב מרכז. הסימטריה היא המסגרת שבתוכה החיים פועמים.
להאיר ולא לשרוף
המנורה נועדה להאיר, לא לכלות. השמן נמסך במידה, הפתילה מכוונת, והאש מאירה בלי לשרוף את הקנה. כך ראוי שיפעל המוח: באנרגיה מווסתת ולא בבעירה מתמדת. השחיקה המודרנית היא בעירת יתר — נר שמנסים להפיק ממנו אור של עשרה.
ההקבלה מלמדת מתינות. אין מיצוי בהבערת הפתילה עד תום; יש מציאה בכיוון נכון של הלהבה. מוח שמאיר במידתו עובד שנים, ומוח שנשרף בכוח כבה מהר. המנורה היא תזכורת לאור מתמשך על פני זוהר רגעי.