לבחור עמדה גם בלי אמצעים: הריבונות שאיש לא יכול לקחת ממך

יש מצבים שבהם נדמה שאין בחירה. הגוף חולה, האמצעים מוגבלים, התנאים כובלים. במצבים כאלה קל לחשוב שאיבדת כל ריבונות. אבל גם שם, בנקודה הקשה ביותר, נשארת לך בחירה אחת: העמדה שבה אתה פוגש את המצב.

ויקטור פראנקל, שעבר את הקשה מכול, לימד שגם בתנאים הקיצוניים ביותר נשארת לאדם החירות לבחור את עמדתו הפנימית. זו הריבונות האחרונה, וגם הבסיסית ביותר — היא לא תלויה בשום אמצעי חיצוני.

העמדה אינה תלויה בנסיבות

אנשים חושבים שהעמדה שלהם תלויה במה שקורה: אם המצב טוב, אהיה חיובי; אם רע, אתמוטט. אבל העמדה היא בחירה נפרדת מהנסיבות. אפשר לפגוש מצב קשה בעמדה של כבוד, סקרנות או רוגע.

זה אינו אומר להכחיש את הקושי או להעמיד פנים. זה אומר לבחור איך אתה עומד מולו. הנסיבות קובעות את מה שקורה, אתה קובע את האופן שבו אתה פוגש אותו.

הריבונות שאי אפשר ליטול

כל הריבונויות החיצוניות שבירות: בריאות אפשר לאבד, אמצעים אפשר לקחת, תנאים יכולים להשתנות. אבל הריבונות על העמדה הפנימית נשארת בידיך תמיד. היא המקלט האחרון, ולכן גם המבצר הבטוח ביותר.

כשאתה יודע שיש בך נקודה אחת שאיש לא יכול לכבוש, אתה מפסיק להיות חסר אונים לחלוטין. גם במצב הקשה ביותר, יש בך פינה שבה אתה עדיין ריבון.

איך העמדה משפיעה על הגוף

העמדה הפנימית אינה רק עניין רוחני, היא מדברת אל הגוף. עמדה של רוגע שולחת אל הממלכה מסר אחד, עמדה של בהלה שולחת מסר אחר. הגוף, כטכנולוגיה שמקשיבה לתודעה, מגיב לעמדה שבחרת.

אין בכך הבטחה לריפוי. יש בכך הבנה שהעמדה היא חלק מהפקודה אל הגוף, ולכן בחירתה היא חלק מהאחריות, גם כשכל השאר נלקח.

לתרגל את בחירת העמדה

בחירת העמדה היא שריר כמו כל בחירה. אפשר לתרגל אותה במצבים קטנים — בפקק, בעיכוב, באכזבה — ולחזק אותה למצבים גדולים. כל פעם שאתה בוחר עמדה במקום להיסחף, אתה מתאמן.

וזכור — בחירת העמדה משלימה את הטיפול הרפואי, לא מחליפה אותו. היא אינה פותרת את המצב, אבל היא משאירה אותך ריבון בתוכו. וזו מתנה גדולה כשהרבה דברים אחרים נלקחים.

שאלות נפוצות