הקשר הפיזיולוגי בין סטרס לכאב כרוני

אתם עושים מתיחות. אתם הולכים לעיסויים. אתם משקיעים זמן ומאמץ, ובכל זאת הגב או הצוואר נשארים תפוסים, שוב ושוב. זה מתסכל, ולעיתים גם מבלבל — הרי אתם עושים את הכול ״נכון״.

התשובה נמצאת במקום שאליו העיסוי לא תמיד מגיע: לא בשריר עצמו, אלא בפקודה שמפעילה אותו. כדי להבין את זה, צריך לחזור אל הקשר בין המוֹח לגוף.

פקודת ההתגוננות

כשהמוֹח חווה עומס או חרדה, הוא משדר פקודה של התגוננות. מערכת העצבים נכנסת למצב הישרדות — אותו מצב שנועד להגן עלינו מפני סכנה. התגובה המיידית של הגוף במצב הזה היא כיווץ שרירים.

הכיווץ הזה אינו מקרי. הוא חלק מהאופן שבו הגוף מתכונן להגן על עצמו. הבעיה מתחילה כשהעומס הופך למתמשך, והכיווץ שאמור היה להיות זמני לא משתחרר.

איך כיווץ הופך לכאב

כיווץ מתמשך חוסם את זרימת הדם באזור. כשהדם אינו זורם כראוי, נוצר כאב פיזי אמיתי וחד — לא ״כאב מדומיין״ ולא ״הכול בראש״, אלא כאב ממשי שמקורו בכיווץ העצבי.

כאן טמונה הסיבה שמתיחה או עיסוי לבדם לא תמיד מספיקים. הם עובדים על השריר, אבל הפקודה שמכווצת אותו ממשיכה להישלח מלמעלה. ברגע שהמתיחה נגמרת, הכיווץ חוזר, כי השורש שלו לא טופל.

לשחרר את הכיווץ העצבי

כדי לשחרר את הכאב הפיזי, חייבים קודם כל לשחרר את הכיווץ העצבי. הדרך להקלה עוברת בוויסות מערכת העצבים ובהחזרת תחושת הביטחון למערכת. כשהמוֹח מפסיק לשדר פקודת חירום, השרירים משוחררים מהצורך להתגונן, וזרימת הדם חוזרת.

זו הסיבה שהעבודה על הכאב אינה מתחילה בשריר אלא ברוכב — במוֹח שנותן את הפקודה. כשמחזירים לו את תחושת הביטחון, הסוס נרגע מעצמו.

גלו איך להרגיע את מערכת העצבים ולהחזיר את השליטה לידיים שלכם. הירשמו עכשיו ל-30 שערי היסוד.

שאלות נפוצות