אובדן הנוכחות: למה אנחנו תמיד בדבר הבא ולא ברגע הזה

הנוכחות היא היכולת להיות באמת ברגע הזה, בלי שחצי ממך כבר רץ קדימה. בעולם המודרני היא הולכת ומתרחקת. אנחנו עושים כמה דברים בבת אחת, וכמעט תמיד חצי בדבר הבא.

במשל הממלכה, הרוכב כל כך עסוק בתכנון היעד הבא עד שאינו רואה את הדרך שתחת רגליו. הסוס דוהר, אבל הרוכב אינו באמת שם. כך חולפים ימים שלמים בלי שהיינו נוכחים בהם.

מדוע אנחנו מאבדים את ההווה

המוח המודרני מורגל לחשוב על הבא. רשימת המשימות, הדאגות והתכנונים מושכים את תשומת הלב קדימה. הרגע הנוכחי, שאין בו דחיפות, נדחק הצידה כאילו אינו חשוב.

כך נוצר מצב שבו גם בפעולות פשוטות אנחנו אינם נוכחים. אוכלים בלי לטעום, מקשיבים בלי לשמוע, חיים בלי להרגיש. הקשב מתפזר אל מקומות אחרים.

המחיר על הרוגע ועל החיים

כשאתה תמיד בדבר הבא, אתה מפספס את החיים עצמם. הרגעים הקטנים, שבהם טמון הרוגע והיופי, חולפים בלי שתחווה אותם. נוצרת תחושה שהזמן רץ ושלא נשארת ממנו כלום.

בשפת הממלכה, הלב, הוא הגשר שמתרגם רגש, אינו מספיק לחוות את הרגע לפני שהוא חולף. כשמחזירים את הקשב להווה, הלב חוזר להרגיש.

להחזיר נוכחות דרך התודעה כפקודה

התודעה היא הפקודה שמחזירה את הקשב להווה. כשאתה בוחר במודע להיות נוכח בפעולה אחת, לטעום את האוכל, להקשיב באמת, אתה מחזיר את עצמך לרגע. הנוכחות היא בחירה שאפשר לתרגל.

כאן עולה המיצוי מול המציאה. במקום למצות את הקשב על הבא, אפשר למצוא ברגע הנוכחי את העושר. הגוף מקשיב לבחירה, והרוגע נמצא דווקא כאן ועכשיו.

מתי לפנות גם לעזרה מקצועית

העבודה על הנוכחות היא כלי משלים, אך אינה תחליף לרפואה. אם תחושת הריחוק מהרגע מתמשכת או מטרידה אותך, נכון להיוועץ באיש מקצוע. תרגול הנוכחות מצטרף לטיפול ומחזק אותו, ואינו בא במקומו.

כשתחזיר את הקשב להווה, תגלה שהחיים מתרחשים כאן, ברגע הזה. זו דרך המלך: לא לרדוף תמיד אחר הבא, אלא להיות נוכח במה שיש.

שאלות נפוצות