דוד קאופמן
כדאי ללמוד ריפוי עצמי כי הוא מרחיב את מעגל הכוחות שעומדים לרשותך והופך אותך משותף פסיבי לשותף פעיל בבריאותך. הוא מלמד להשתמש בתודעה, בנשימה ובאורח חיים כמשאבים, ומטפח את התנאים שבהם הרפואה עובדת במיטבה. ריפוי עצמי משלים את הרפואה ולא בא במקומה.
הרפואה זמינה ונגישה, אז למה בכלל ללמוד להפעיל את הכוחות הפנימיים? יש לכך כמה תשובות טובות.
שאלה הגיונית עולה לעיתים: אם יש רפואה זמינה ונגישה, למה בכלל להשקיע בלמידת ריפוי עצמי? התשובה אינה שאחד עדיף על השני, אלא ששניהם יחד נותנים לך הרבה יותר ממה שכל אחד נותן לבדו.
ריפוי עצמי אינו תחליף לרפואה, הוא הרחבה. הוא מחזיר לך תפקיד פעיל בבריאותך במקום להישאר נמען פסיבי. וזה משנה לא רק את התוצאה, אלא את כל החוויה.
כי אתה שותף ולא רק נמען
כשאתה מבין שהגוף הוא טכנולוגיה מתקדמת עם יכולת התחדשות, אתה מפסיק להיות צופה מהצד. אתה נעשה שותף פעיל. הבחירות שלך, התודעה שלך ואורח החיים שלך הופכים לחלק מהמשוואה.
השותפות הזו אינה רק נעימה, היא מעצימה. היא מחזירה לך תחושת שליטה במקום שבו אפשר היה להרגיש חסר אונים.
כי התודעה היא משאב
ריפוי עצמי מלמד אותך להשתמש בתודעה כפקודה. הציפיות, הכוונות והרוגע שאתה מטפח אינם שוליים, הם משאב אמיתי שמשפיע על האופן שבו הגוף פועל.
כשהרוכב בהיר ורגוע, כל הממלכה נעה אחרת. אתה לומד לכוון את הפקודה במקום להיות נתון לציפיות אוטומטיות שמעצבות אותך בלי רשותך.
כי זה משלים את הרפואה
ריפוי עצמי משלים את הרפואה ולא בא במקומה. הוא מטפח את התנאים הפנימיים שבהם הטיפול הרפואי יכול לעבוד במיטבו. שינה, נשימה, אמון ורגיעה אינם מתחרים בטיפול, הם תומכים בו.
חשוב להדגיש: ריפוי עצמי אינו מבטיח ריפוי ממחלות ואינו עילה להפסיק טיפול. הוא נוסף על הליווי המקצועי, לא מחליף אותו.
כי הוא נשאר איתך תמיד
כלי הריפוי העצמי נמצאים איתך בכל מקום ובכל שעה. הנשימה, הכוונה והקשב אינם דורשים ציוד או תור. הם זמינים תמיד, גם כשאין לידך אף אחד.
זו אולי הסיבה החזקה מכל. ללמוד ריפוי עצמי הוא להצטייד בכוחות שתמיד יהיו ברשותך, לצד כל מה שהרפואה מציעה.